תרומת איברים

מוות מוחי נקבע במצבים בהם המח ניזוק באופן קשה מאוד, והפגיעה גורמת להפסקה מוחלטת ובלתי הפיכה של הפעילות המוחית.

זה קורה לרוב כתוצאה מחבלת ראש חמורה, שבץ מוחי כתוצאה מדימום או חסימה של כלי דם במוח, פגיעה בעורקי הצוואר המספקים דם אל המוח, זיהום או גידול מוחי, או בעקבות העדר אספקת חמצן למשך מספר דקות ספורות (כמו במקרי חנק או טביעה לדוגמה).

בדיוק כמו איברים אחרים, גם המח מתנפח ומתפתחת בצקת כתוצאה מפגיעה או פציעה. רקמת המח נתונה בתוך הקופסא הקשיחה של הגולגולת, שבדרך כלל שומרת עליו מפני פגיעה, אך גם מגבילה את היכולת שלו להתרחב, ולכן, אם המח ממשיך להתנפח מתפתח לחץ מוגבר בתוך הגולגולת הגורם לנזקים בלתי הפיכים.

בנקודה מסוימת הנפיחות והלחץ התוך-גולגלתי גוברים עד אשר הם מגבילים את זרימת הדם למח. ללא דם וחמצן תאי המח מתים. להבדיל מתאים ורקמות אחרות בגוף, תאי מח אינם יכולים להתאושש או לגדול מחדש, ולכן, אם המח מת, הוא לא יחזור לעולם לתפקוד, והמטופל נפטר. זה נקרא מוות מוחי. איש מעולם לא התעורר או חזר לחיים ממצב של מוות מוחי.

בהמשך התהליך, הנפיחות גורמת ללחץ הולך וגובר על גזע המח, אזור המעבר החיוני בין המח לחוט השדרה בחלק האחורי של הצוואר. גזע המח אחראי על וויסות מספר פעולות חיוניות כגון מצב ההכרה, נשימה, קצב הלב, לחץ הדם וטמפרטורת הגוף.

המח וגזע המח אחראים על תפקוד מספר מערכות חיוניות כולל הנשימה. כאשר אדם סובל מפגיעה מוחית קשה הוא מחובר למכונת הנשמה המספקת חמצן ומסייעת באופן מלאכותי בהליך הנשימה וחילוף הגזים. הדם הרווי בחמצן מועבר לרקמות ולתאים באמצעות פעולת הלב. דופק הלב אינו תלוי במוח, אלא נשלט בידי קוצב טבעי הנמצא בו, הפועל כל עוד הוא מקבל חמצן. במטופלים במצב של מוות מוחי אם כן, מכונת ההנשמה מספקת חמצן, בית החזה עולה ויורד, הם חמים למגע, הלב פועם, והאיברים השונים מקבלים אספקת דם. אך זה לא מצב שיכול להמשך זמן רב, בסופו של דבר (עד 48 שעות לערך) תפקוד הלב יתדרדר ויפסק.

מן האמור מעלה ניתן להבין כי לא כל מקרה מוות או פטירה מתאים לתרומת איברים.
מדובר במצבים מיוחדים, בהם המוות נקבע בבית החולים, וליבו של הנפטר עדיין פועם, כך שהאיברים (מלבד המוח) מקבלים אספקת דם ושומרים על חיוניות.

ישנה קטגוריה של תורמי איברים כתוצאה ממוות לבבי או סירקולטורי לא מבוקר – donation after cardiac/circulatory death – DCD, אך אלו מקרים נדירים יחסית בישראל.

לכן, אנשים שנפטרו או נהרגו כתוצאה ממחלה, תאונה או פציעה (בין אם זה קרה בבית החולים או כמו ברוב המקרים מחוצה לו) וליבם הפסיק לפעום, לא יוכלו לתרום איברים. במצב זה, בו הלב אינו פועם וזרימת הדם נעצרת, האיברים מתחממים ונוצר בהם נזק בלתי הפיך בתוך דקות (נזק איסכמי).
מסיבה זו, להבדיל מהמחשבה הרווחת בציבור – בשעת מלחמה או מגפה או כל מצב אחר בו יש ריבוי הרוגים/נפטרים כמות התורמים וההשתלות אינה עולה, בדרך כלל אפילו להפך.

מבחינה סטטיסטית, ניתן יהיה לקבוע מוות מוחי ופוטנציאל לתרומת איברים רק ב 1-3% ממקרי המוות בבית החולים, או כ-3 מ-1000 מקרי מוות באופן כללי.

בשנת 2008 נחקק חוק מוות מוחי-נשימתי המסדיר את הנושא בישראל. החוק תואם את דרישות ההלכה על פי פסיקת הרבנים הראשיים, ומגדיר מי רשאי לקבוע מוות מוחי וכיצד לעשות זאת.
האבחנה של מוות מוחי נקבעת רק במסגרת בית חולים על ידי וועדה מיוחדת בה חברים 2 רופאים שעברו הכשרה מיוחדת לעניין.
הליך קביעת המוות המוחי מתבסס על אבחנה קלינית – בדיקות שמטרתן לתעד העדר רפלקסים בסיסיים וחוסר יכולת נשימה עצמאית ללא תמיכת מכונת הנשמה, ומחייב גם אישוש של בדיקת דימות המתעדת העדר זרימת דם במח.
לאחר קביעת המוות יודיע רופא למשפחה על מותו של המטופל ותוצע למשפחה האפשרות של תרומת האיברים.

חתימה על כרטיס אדי מעידה על רצונו של אדם לתרום מאיבריו לאחר מותו לטובת מטופלים המועמדים להשתלה. חשוב לדעת כי חתימה על כרטיס תורם אינה מחייבת, ובכל מקרה נדרשת הסכמה של בני המשפחה הקרובה.
ולכן, במיוחד במדינה כמו ישראל, בה הסיכוי של כל אחד מאיתנו למות חלילה וחס הוא קצת גבוה יותר, חשוב שנביע בפני בני המשפחה הקרובה שלנו את רצוננו.

זאת ועוד, מועמדים להשתלה החותמים על כרטיס אדי יקבלו תוספת ניקוד קטנה ברשימת ההמתנה להשתלה, ואם בן משפחה מדרגה ראשונה של מועמד להשתלה תרם איבר/ים בחייו או חלילה במותו, המועמד יקבל תוספת ניקוד מאוד משמעותית.

לאחר קביעת המוות המוחי הנפטר יישאר מחובר למכונת ההנשמה ולעיתים לתרופות לשמירה על לחץ הדם וטיפול תומך נוסף על מנת לשמור על מערכות הגוף והאיברים.
טווח הזמן בין קביעת המוות לניתוח הנצלת האיברים משתנה ממקרה למקרה אך בדרך כלל מדובר על מספר שעות. ניתוח הנצלת (הוצאת) איברי התורם מתבצע בבית החולים בו נקבע המוות, הניתוח נמשך מספר שעות, והוא המתנהל באותה רמת הכנה וביצוע כמו כל ניתוח מורכב אחר. הניתוח מתבצע בידי כירורגים מיומנים שעוסקים בהשתלות והוכשרו לכך תוך שמירה מרבית על שלמותו החיצונית וכבודו של התורם.

חשוב מאוד להעלות המודעות לתרומת איברים, ושנדע לקבל את ההחלטה המושכלת ולהסכים לתרומה באם חלילה נהיה במצב בו לאחד מיקירנו נקבע מוות מוחי.
תורם אחד יכול להביא מזור ולהציל 6-7 מטופלים (לב, ריאות, 2 כליות, כבד, ולעיתים לבלב וגם מעי) ובאמצעות תרומת רקמות (קרניות, עור, עצמות) לעזור לעוד מטופלים רבים.

תרומת איברים מצילה חיים